פאשקוויל

כבר מספר שבועות לא רכבנו בצורה מסודרת וקבועה, בהרכב מלא. היתה רכיבה פה, רכיבה שם, אבל אף פעם לא בהרכב המלא. כאן איזי נבצר בטיול בדרום אמריקה, שם אני נבצר בין מסלולי הסקי של אנדורה, אוסקר בספרד, ואחרים סתם תפסו טרמפ על הנבצרויות האלה. פה מזג האוויר הפריע, ושם ארוחה משפחתית או מעבר דירה, כל פעם מישהו חסר. וכשחזרנו והתקבצנו - נשמעו כל מיני קרעכצען של "אני לא בכושר", "כבר לא רכבתי חודש" וכיוצא בהללו תרוצים. אח"כ אביב הגיע פסח בא עם ההתחייבויות המשפחתיות, הארוחות וכל השאר. והאוויר מלא בריח פריחת האביב, והשמש עדיין לא קופחת, והתקופה הכל כך יפה הזו הולכת ובורחת לנו בין השפיצים של הגלגלים

ואז לא נותר אלא להפיץ ברבים באמצעות הפוסטא האלעקטרונית את הפאשקוויל הזה

איזי מיהר וענה בהאי לישנא

נשבע אני לקיים קול קורא זה ומצווה זו ככתבה וכלשונה אי"ה למרות הנזיקין הרבים והעצומים שנפלו עלי בידי שמים בבוקרו של חג שני של פסח. קריעת שלשלת, כפי ששמשון, קרע את לוע הארי, קריסת מעביר אחורי כחרס הנשבר, יציר כפיהם של הגויים מלוכסני העיניים ימ"ש, (שימנו איקס-טי עלאק) וקריעת תבריג בדל האוזן אליו קשור אותו מעביר כמעט כקריעת דש בגדי, לא עלינו. כל אלה מחייבים את תעניתו של הצרור הנקוב הלא הוא כתב האשראי הפלסטי בנזק העולה לשיעור של 1000 שקלי כסף תבין ותקילין ותפילתי נשואה אל המכניקאר שישלים מלאכתו הקדושה טרם כניסת השבת הבעל"ט על מנת שנוכל לקיים מצות חילול השבת בשבילי ארצנו הקדושה, בצהלה דיצה ודיווש כהלכה
איזי

ור' שמחה פוסק הלכה כדלקמן

לו יהי רצון
ואנו בימי ספירת העומר והזהירות והדקדקנות מתבקשות בכל צעד, קל וחומר על גלגל, וחמור שבעתיים דו אופן. חובה עלינו לצאת לרכיבה בשדות, בין פרחים, ועצים וריחות אביבים
והיה האמור בשבת קודש לרכיבה
ואמרו אמן
הללו יה

אבל שכחנו רק שגם רפי קיבל את ה"פוסטא" הזו בניכר, והתגובה שלו בשני מיילים, ליתר ביטחון, היתה קצרה ונחרצת

.... ואני חשבתי שכבר מבין את השפה די טוב .... לא הבנתי כלום
לא חשוב, עוד 10 ימים תסביר ליוכשהתיאש מתשובה מובנת ממני פנה לעזרת הכלל

חברה !!! שמישהו יסביר לי מה קורה פה ! קרה משהו שאני לא יודע וכולם התחילו לדבר ולהתכתב בשפה שאין סיכוי שאני אבין
לא נורא ... אני אלמד יפנית , אם כך

רפי

לאוסקר, כבר לא העברנו את הדואר