שבת אחרונה לפני הפסח.
דיון מתמשך במיילים במשך השבוע, ובסיומו לקח על עצמו רפי את הכנת המסלול. קפה מוקדם של בוקר ויצאנו 9 להר חורשן. האלונים המכסים את ההר היו שינוי מרענן לנוף האורנים הרגיל בהרי ירושלים, ופרחי ההר עוררו באיזי את יצר הוראת הבוטניקה, או בהשראת ז'ק ברל ויוסי בנאי, "הנה הבאתי לך פרחים, בוטנים כשרים בדרך כלל, והפרחים כל כך יפים, אמנם חטיף זה מקובל, וביחוד עם צימוקים, אבל הבאתי לך פרחים".
הבטיחו לנו מסלול לא קשה, כזה שגם מי שלא רכב בשבועות האחרונים לא ישפוך לאגר. אבל באחד ממפגשי השבילים, בעוד רפי מתלבט בין ימינו לשמאלו, הודיע ספי שישר זה הכי, אחי, כי שם העליה הכי תלולה. מילא תלולה, אבל זו דרך העולה בגינת סלעים ובוֺלדרים, שסחטה את כל מהלך המתלים והיתה מבחן קבלה נאות לטראק החדשים של מויש.
חריקות הבולמים שכבר מזמן לא מתחו את שריריהם כמו הפעם האפילו על בת קול אחרונה של קיטור בגין העליה הקשה, ועל כך שזה לא מה שהובטח לנו בפרומו של המסלול. אבל בסופו של דבר ההנאה היתה בשיאה כאשר בין נשימה לנשימה, בין פעימת לב אחת לשניה, הבולם הקדמי אכן גהץ כמובטח את מדרגות הסלע בעליה, ופשוט ביטל אותן בירידה משל היו האופניים יעל צעיר המדלג על מצוקי ההר. ליטוף מפנק לאגו של האופניים (ובעליהם). אח"כ החלו הויכוחים. לא בינינו כמובן, אלא בין המפות לבין מכשירי ה GPS. אנחנו היינו מהאו"ם ולא התערבנו.
וכיוון שפסח בשער, ואנו עסוקים בחזרות לקראת קריאת ההגדה, אז בואו ונספר ביציאת הר חורשן ונעדכן קצת את ההגדה.
מעשה ברבי רפאל ורבי איזי ורבי שמחה ורבי מויש'ה שהיו מסובין סביב לאינטרנט והיו מספרים ביציאת הר חורשן כל אותו השבוע, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: "רבותינו, ובלבד שנצא לדרך לפני שיגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
אמר רבי איזי, הרי אני כבן ששים שנה ולא זכיתי שתהיה יציאה לרכיבה בלילות, עד שדרשה בן זומא שנאמר: למען תהיה חפשי ומאושר כל ימי חייך, ימי חייך – הימים; כל ימי חייך – הלילות.
אמר רבי איזי, הרי אני כבן ששים שנה ולא זכיתי שתהיה יציאה לרכיבה בלילות, עד שדרשה בן זומא שנאמר: למען תהיה חפשי ומאושר כל ימי חייך, ימי חייך – הימים; כל ימי חייך – הלילות.
ויצאו לדרכם עם שחר דובי, שכי, אוסקר, דני, ספי, מויש, איזי, רפי ושמחה. ורבי איזי היה נותן בהם סימנים: ד"שכ, אד"ס, מאר"ש.
וזה נוהל סדר פסח כהלכתו:
רחצה – נוהגים לעשות את זה בסוף, אחרי שחוזרים הביתה, מטפלים באופנים, מורידים תמונות מהמצלמה למחשב ולפני שוושתי (סליחה שאני מערבב פורים בפסח) עושה פרצוף של "מה זה הריח הזה".
וזה נוהל סדר פסח כהלכתו:
רחצה – נוהגים לעשות את זה בסוף, אחרי שחוזרים הביתה, מטפלים באופנים, מורידים תמונות מהמצלמה למחשב ולפני שוושתי (סליחה שאני מערבב פורים בפסח) עושה פרצוף של "מה זה הריח הזה".
מוציא – מוציאים את האופנים מהמחסן, ומגביהים אותם אל המנשא באוטו ומברכים: הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות רכיבה בשבילי ישראל. שותים כוס קפה ראשונה.
מצה – מצה זו על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ ולא היה סיפק בידם להכין חטיפי אנרגיה. לנו יש חטיפים ולכן בוצעים מחטיף האנרגיה ואוכלים בהסבת שמאל. מגביהים כוס קפה שניה ושותים בהסבה לימין.
מרור – זה מה שמאכילים אותנו כל השבוע. יש הממתיקים אותו בעזרת התמונות משבת שעברה.
כורך – נוטלים את רצועת שעון הדופק (המהדרין משתמשים בשעון פולאר) וכורכים אותה ג' פעמים סביב לחזה.
שולחן עורך – זה בשיא הרכיבה, בשיא הגובה, בשיא הנוף. יש המתחילים בביצים קשות במי מלח לכבוד הביצים הטבולות בזיעת החלציים, אח"כ נוטלים חטיפים, תופינים, ופירות יבשים ואוכלים בהסבה. המהדרין מלקטים גם חרובים שקדים ושסק בדרך. מגביהים כוס קפה שלישית ומברכים שהחיינו. (בעדות מסוימות נוהגים לקחת גם שחטה מסיגריה).
צפוּן – או דרום, או מרכז. לא חשוב. העיקר שיהיה. וגם בשבוע הבא.
כנגד ארבעה בנים דברה התורה: אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול.
חכם מה הוא אומר? מה הם הפרחים והצמחים אשר נתן יי אלוהינו לאורך הדרך? והתבוננתם בם באשר הם ותדעו לזהותם למשפחותיהם ולדורותיהם על שילשים ועל ריבעים, למען ינעמו דרכיכם באשר תרכבו.
רשע מה הוא אומר? מה העליות האלו לכם? לכם, ולא לו. ולפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר, ואף אתה הקהה שיניו (עם תמרים בוסר, שאינם מזן מג'הול) והנח לו לחשוב שהוא מריח פרחים.
תם מה הוא אומר? מה זאת? לאן לקח אותי ה-GPS? ואמרת לו - חוזרים הביתה לפי ידע אישי וביחד עם כולם ולא נשמעים ל GPS שיוביל אותך דרך כפרים בוואדי ערה
ושאינו יודע לשאול, את פתח לו. ז"א מספיק שירכב ליד דובי והוא כבר יפתח לו. ראש, רגל, יד, לא חשוב. הכל הולך.
כמה מעלות טובות למקום עלינו
אילו נתן לנו חופש מידי פעם ולא נתן לנו את השבת – דיינו
אילו נתן לנו את השבת ולא נתן לנו אופניים – דיינו
אילו נתן לנו אופניים ולא דאג שנשדרג אותם – דיינו
אילו דאג שנשדרג אותם ולא הפגיש בינינו – דיינו
אילו הפגיש בינינו ולא היינו רוכבים יחד – דיינו
אילו היינו רוכבים יחד ולא היה מגלה לנו מסלולים חדשים לבקרים – דיינו
אילו היה מגלה לנו מסלולים חדשים לבקרים ולא היה נותן לנו כח לעשותם – דיינו
אילו היה נותן לנו כח לעשותם ולא היינו נהנים מהם מידי שבת – דיינו
אילו היינו נהנים מהם מידי שבת ולא היו מתים הקנאים - דיינו
על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו
שנתן לנו חופש, ונתן לנו את השבת, ונתן לנו אופניים, ודאג שנשדרג אותם, והפגיש בינינו, ואנו רוכבים יחד, ומגלים מסלולים חדשים לבקרים, ונתן לנו כח לעשותם, ואנו נהנים כל שבת וימותו הקנאים.
חד-גדיא מַד-בֶּקָא ("מדבקה" למי שלא יודע איך לקרוא את זה. ושכל אחד יתאים אותו לפי מה שמתאים לו)
דזבין אבא בתריי זוזיי –מדבקא, מדבקא
ואתא זנב קשיחא ונשך למדבקא דזבין אבא בתריי זוזיי מד-בקא, מד-בקא
ואתא שיכוך מלא (עם בולם 100) ואכל לקשיחא שנשך למדבקא דזבין אבא בתריי זוזיי, מד-בקא
ואתא בולם (קדמי) 120 והכה לשכוך מלא (עם בולם 100) שאכל קשיחא.........
ואתא S-works והחליף את הבולם 120 שהכה לשכוך מלא (עם בולם 100)....
ואתא מנשא גג של טולא ו(כמעט) השמיד את ה-s-works שהחליף את הבולם 120.....
ואתא הקדוש ברוך הוא ושחט למנשא גג של טולא שכמעט השמיד את ה s-works, שהחליף את הבולם 120 שהכה לשכוך מלא (עם 100) שאכל לקשיחא שנשך למדבקא דזבין אבא בתריי זוזיי, מד-בקא, מד-בקא.
אחד מי יודע?
אחד מי יודע? אחד אני לא יודע, אחד שיודע את הדרך לא בלווינים שבשמים אלא בארץ
שתים מי יודע? שתים אני יודע. שתי דרכים אפשריות,... (אף) אחד שיודע את הדרך, לא בלווינים שבשמים אלא בארץ.
שלושה מי יודע? שלושה אני יודע. שלושה GPS... שתי דרכים אפשריות ... (אף) אחד שיודע את הדרך, לא בלווינים שבשמים אלא בארץ.
ארבע מי יודע? ארבע אני יודע. ארבע מפות טופוגרפיות בידינו...שלושה GPS.....
חמישה מי יודע? חמישה אני יודע, חמישה חוכמולוגים שמחפשים את הדרך... בארבע מפות....ושלושה GPS.....
מצה – מצה זו על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ ולא היה סיפק בידם להכין חטיפי אנרגיה. לנו יש חטיפים ולכן בוצעים מחטיף האנרגיה ואוכלים בהסבת שמאל. מגביהים כוס קפה שניה ושותים בהסבה לימין.
מרור – זה מה שמאכילים אותנו כל השבוע. יש הממתיקים אותו בעזרת התמונות משבת שעברה.
כורך – נוטלים את רצועת שעון הדופק (המהדרין משתמשים בשעון פולאר) וכורכים אותה ג' פעמים סביב לחזה.
שולחן עורך – זה בשיא הרכיבה, בשיא הגובה, בשיא הנוף. יש המתחילים בביצים קשות במי מלח לכבוד הביצים הטבולות בזיעת החלציים, אח"כ נוטלים חטיפים, תופינים, ופירות יבשים ואוכלים בהסבה. המהדרין מלקטים גם חרובים שקדים ושסק בדרך. מגביהים כוס קפה שלישית ומברכים שהחיינו. (בעדות מסוימות נוהגים לקחת גם שחטה מסיגריה).
צפוּן – או דרום, או מרכז. לא חשוב. העיקר שיהיה. וגם בשבוע הבא.
כנגד ארבעה בנים דברה התורה: אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול.
חכם מה הוא אומר? מה הם הפרחים והצמחים אשר נתן יי אלוהינו לאורך הדרך? והתבוננתם בם באשר הם ותדעו לזהותם למשפחותיהם ולדורותיהם על שילשים ועל ריבעים, למען ינעמו דרכיכם באשר תרכבו.
רשע מה הוא אומר? מה העליות האלו לכם? לכם, ולא לו. ולפי שהוציא עצמו מן הכלל, כפר בעיקר, ואף אתה הקהה שיניו (עם תמרים בוסר, שאינם מזן מג'הול) והנח לו לחשוב שהוא מריח פרחים.
תם מה הוא אומר? מה זאת? לאן לקח אותי ה-GPS? ואמרת לו - חוזרים הביתה לפי ידע אישי וביחד עם כולם ולא נשמעים ל GPS שיוביל אותך דרך כפרים בוואדי ערה
ושאינו יודע לשאול, את פתח לו. ז"א מספיק שירכב ליד דובי והוא כבר יפתח לו. ראש, רגל, יד, לא חשוב. הכל הולך.
כמה מעלות טובות למקום עלינו
אילו נתן לנו חופש מידי פעם ולא נתן לנו את השבת – דיינו
אילו נתן לנו את השבת ולא נתן לנו אופניים – דיינו
אילו נתן לנו אופניים ולא דאג שנשדרג אותם – דיינו
אילו דאג שנשדרג אותם ולא הפגיש בינינו – דיינו
אילו הפגיש בינינו ולא היינו רוכבים יחד – דיינו
אילו היינו רוכבים יחד ולא היה מגלה לנו מסלולים חדשים לבקרים – דיינו
אילו היה מגלה לנו מסלולים חדשים לבקרים ולא היה נותן לנו כח לעשותם – דיינו
אילו היה נותן לנו כח לעשותם ולא היינו נהנים מהם מידי שבת – דיינו
אילו היינו נהנים מהם מידי שבת ולא היו מתים הקנאים - דיינו
על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו
שנתן לנו חופש, ונתן לנו את השבת, ונתן לנו אופניים, ודאג שנשדרג אותם, והפגיש בינינו, ואנו רוכבים יחד, ומגלים מסלולים חדשים לבקרים, ונתן לנו כח לעשותם, ואנו נהנים כל שבת וימותו הקנאים.
חד-גדיא מַד-בֶּקָא ("מדבקה" למי שלא יודע איך לקרוא את זה. ושכל אחד יתאים אותו לפי מה שמתאים לו)
דזבין אבא בתריי זוזיי –מדבקא, מדבקא
ואתא זנב קשיחא ונשך למדבקא דזבין אבא בתריי זוזיי מד-בקא, מד-בקא
ואתא שיכוך מלא (עם בולם 100) ואכל לקשיחא שנשך למדבקא דזבין אבא בתריי זוזיי, מד-בקא
ואתא בולם (קדמי) 120 והכה לשכוך מלא (עם בולם 100) שאכל קשיחא.........
ואתא S-works והחליף את הבולם 120 שהכה לשכוך מלא (עם בולם 100)....
ואתא מנשא גג של טולא ו(כמעט) השמיד את ה-s-works שהחליף את הבולם 120.....
ואתא הקדוש ברוך הוא ושחט למנשא גג של טולא שכמעט השמיד את ה s-works, שהחליף את הבולם 120 שהכה לשכוך מלא (עם 100) שאכל לקשיחא שנשך למדבקא דזבין אבא בתריי זוזיי, מד-בקא, מד-בקא.
אחד מי יודע?
אחד מי יודע? אחד אני לא יודע, אחד שיודע את הדרך לא בלווינים שבשמים אלא בארץ
שתים מי יודע? שתים אני יודע. שתי דרכים אפשריות,... (אף) אחד שיודע את הדרך, לא בלווינים שבשמים אלא בארץ.
שלושה מי יודע? שלושה אני יודע. שלושה GPS... שתי דרכים אפשריות ... (אף) אחד שיודע את הדרך, לא בלווינים שבשמים אלא בארץ.
ארבע מי יודע? ארבע אני יודע. ארבע מפות טופוגרפיות בידינו...שלושה GPS.....
חמישה מי יודע? חמישה אני יודע, חמישה חוכמולוגים שמחפשים את הדרך... בארבע מפות....ושלושה GPS.....
ששה מי יודע? ששה אני יודע. ששה ק"מ פחות בגלל הקיצור של ספי.... חמישה חכמולוגים...
שבעה מי יודע? שבע אני יודע. שבע זה בגימטריה ז'. זה מה שקיבלנו מקיצור הדרך.... ששה ק"מ פחות.... חמישה חוכמולוגים.....
שמונה מי יודע? שמונה אני יודע. שמונה פראייריא (בעקבות ספי), כמו בספרה של ימימה אבידר-טשרנוביץ, "שמונה בעקבות אחד" ....
תשעה מי יודע? תשעה אני יודע. תשעה רוכביא.....שמונה בעקבות אחד..... שבע בגימטריה..... ששה ק"מ פחות.......... אף אחד לא יודע את הדרך, לא בשמים ולא באאאארץ.
ורק נשאר עוד להחליט מי זה הבן זומא הזה מההגדה.... (אולי זה שלא מופיע משום מה בתמונות....)
ואתר "גרופי" תרם דף להגדה. מן הסתם עבודה יפה של קבוצה כלשהי אשר לא הצלחתי למצוא את מקורה ולכן לא יכול לתת קרדיט.
חג אביב שמח
